שיחת וידאו כן או לא?

 חופש, חו"ל, זמן זוגי נחוץ כמו אוויר לנשימה, ילדים שנשארים עם סבתא והורים מתגעגעים.
אז כן לעשות שיחות וידאו או לא?
שאלה טובה. הנה מה שכתבתי לאמא ששאלה על בנה בן שנה ו9 חודשים באחד הפורומים בהם אני מייעצת.
"היי אמא, אמנם חרדת נטישה קלאסית אמורה באמת לעבור עד גיל שנה וחצי, שדי קרוב לבנך אבל מצד שני יש השתנות בתהליכים הקוגניטיביים האלו מילד לילד. מה שכן בטח יהיה מורגש עבורו זה חוסר שלכם, געגוע אליכם שאמנם אלו לא חרדת נטישה, הם נורמליים אבל יש לתת עליהם את הדעת.
שיחות וידאו- מאוד מאוד תלוי איך הבן שלך יגיב אליהן. צריך לבדוק האם הן יקשו עליו יותר, יזכירו לו את החוסר והגעגוע או יהוו לו נחמה. ניחוש שלי הראשון מבין השניים. לרב שיחות וידאו הן צורך שלנו ההורים המתגעגעים. ולילדים כה צעירים הן דווקא מכבידות, מזכירות את החוסר שלנו. זו עבודה עצמית שתצטרכו לעשות בחול להתאפק לא להתקשר אם לא מתאים. אם הוא יגיב דווקא טוב לשיחות, זכיתם, אבל מניסיון לרב הילדים זה קשה.
בקשו מהסבתא פידבק על איך שהיה לו אחרי השיחה איתכם ותדעו האם יום למחרת זה מתאים או מכביד עליו.
בקשו מהסבתא שתכיל את הגעגוע שלו, תדבר איתו על כך שזה באמת קשה שאתם נוסעים אם הוא מתנהג או מדבר את זה.
שתרבה בפינוקים, היא סבתא לה מותר, חיבוקים נשיקות. אל תוותרו על הנסיעה חשוב להיטען בזמן זוגי ללא ילדים כדי לחזור רעננים!